דלג לתוכן
· 5 דק׳ קריאה

מתווך שמפספס מועד חשוב בעסקה: איך מונעים את זה, ומה עושים ביום שזה קרה

התשובה בקצרה

מתווך שמפספס מועד חשוב בעסקה לא נכשל בגלל זיכרון גרוע, אלא בגלל שאין לו מערכת. הפתרון הוא רשימת מועדים אחת לכל עסקה, תזכורות מוקדמות ושיחת עדכון קבועה עם הלקוח. ואם כבר פספסת, אתה מודיע מיד, מציג תיקון ולא מסתיר.

זה קורה בדרך כלל בשקט. אף אחד לא צועק. פשוט מגיע טלפון מהצד השני: "המועד היה אתמול. לא עדכנת אותנו." ואתה מרגיש את הבטן נופלת.

מתווך שמפספס מועד חשוב בעסקה משלם על זה פעמיים. פעם אחת בעסקה עצמה, ופעם שנייה באמון. והאמון הוא מה שבנית שנים. אחרי שלושה עשורים בשוק, אני אומר לך: כמעט אף פעם זו לא בעיה של רשלנות. זו בעיה של מערכת שלא קיימת.

למה מתווכים מפספסים מועדים

אתה מנהל כמה עסקאות במקביל. בכל אחת יש מועד אחר, אדם אחר ומסמך אחר. מי שסומך על הראש שלו מפסיד, לא כי הוא חלש, אלא כי הראש נועד לחשוב ולא לאחסן. הסיבות שחוזרות בשטח:

  • המועדים מפוזרים: חלק ביומן, חלק בהודעות וואטסאפ, חלק בראש
  • יש יותר מדי עסקאות פתוחות, והעדיפות הולכת לדחוף עסקה חדשה במקום לשמור על הקיימת
  • מניחים שמישהו אחר מטפל: עורך הדין, יועץ המשכנתא או הצד השני
  • אין שיחת עדכון קבועה, אז אף אחד לא מזכיר לך שמשהו מתקרב
  • מתחילים להרגיש בנוח אחרי כמה עסקאות שהלכו חלק, והבדיקה נעלמת

שים לב שאף אחת מהסיבות האלה לא קשורה לכישרון. כולן קשורות לסדר.

רשימת מועדים אחת לכל עסקה

הדבר הראשון שאני מבקש ממתווך שמתקשה בזה: מקום אחד. לא יומן, ועוד רשימה, ועוד פתק. מקום אחד לכל עסקה שבו כתוב מה צריך לקרות, עד מתי, ומי אחראי.

  1. פותחים דף או שורה לכל עסקה ביום שהיא נכנסת לתהליך
  2. כותבים כל מועד שמופיע בשיחה או במסמך, גם אם הוא נראה רחוק
  3. ליד כל מועד כותבים שם: מי צריך לעשות מה. אתה, הלקוח או צד שלישי
  4. מעתיקים כל מועד ליומן עם שתי התראות: שבוע לפני ויומיים לפני
  5. בסוף כל שבוע עוברים על הרשימה פעם אחת, כמה דקות, ומסמנים מה בוצע

הכלל הוא שמועד שלא נכתב לא קיים. ברגע שהוא כתוב, הוא יוצא מהראש ונכנס למערכת.

שיחת עדכון קבועה עם הלקוח

הרשימה שומרת עליך. שיחת העדכון שומרת על הלקוח, ועליך שוב. אתה לא מחכה שהלקוח ישאל. אתה פותח: "הנה מה שקורה השבוע, הנה המועד הקרוב, והנה מה שאני צריך ממך."

זה לוקח חמש דקות. וזה עושה שני דברים: הלקוח מרגיש שמישהו מחזיק את העסקה, ואתה נאלץ להסתכל על הרשימה לפחות פעם בשבוע. מתווך שיש לו שיחת עדכון קבועה כמעט לא מופתע.

אם אתה רוצה להרחיב על השגרה הזו, יש לי מאמר שלם על פגישת עדכון שבועית עם מוכר, והעקרונות שם עובדים גם עם קונה.

מועדים שמתווכים נוטים לשכוח

המועדים הגדולים כולם זוכרים. מי שנופל הוא על הקטנים, כי הם לא נראים דחופים עד שהם דחופים:

  • מועד שהצד השני אמור להחזיר תשובה, ואף אחד לא בודק אם הוא חזר
  • מועד להשלמת מסמך או אישור שחסר
  • מועד שהובטח ללקוח בעל פה, כמו "אחזור אליך עד יום חמישי"
  • תאריך שבו תוקף של הצעה, הארכה או אופציה מסתיים
  • מועד שנקבע בין עורכי הדין, ואתה לא חלק מהשיחה

את ההבטחות בעל פה אל תזלזל. "אחזור אליך עד יום חמישי" הוא מועד לכל דבר. ולקוח זוכר אותו טוב יותר ממך.

לגבי מועדים שנקבעים בחוזה או בהסכם: את משמעותם המשפטית ותוצאות איחור קובע החוזה עצמו ועורך הדין שמלווה אותו. אין לראות באמור ייעוץ; התייעצו עם איש מקצוע.

ומה עושים ביום שפספסת

זה יקרה, גם למי שיש לו מערכת. השאלה היא מה אתה עושה ב-24 השעות הבאות. וכאן ההבדל בין מתווך שנשאר לבין מתווך שנופל.

  1. מתקשרים מיד. לא הודעה, לא מייל. שיחה, כי הלקוח צריך לשמוע אותך
  2. אומרים מה קרה במשפט אחד, בלי תירוצים: "פספסתי את המועד. זו אחריותי."
  3. מבררים עם הצדדים מה הנזק האמיתי. לפעמים הוא קטן מכפי שנדמה, ולפעמים לא
  4. מציעים תיקון קונקרטי: מה אתה עושה היום, ומה יקרה מחר
  5. מבצעים את התיקון ומעדכנים שוב כשהוא הושלם
  6. אחר כך חוזרים למערכת ומבינים איפה היא נשברה, כדי שזה לא יחזור

מה שלא עושים: להסתיר, להטיל על הצד השני, או לקוות שאף אחד לא ישים לב. לקוח סולח לטעות. הוא לא סולח להסתרה. ומה שמתגלה אחר כך תמיד גדול יותר ממה שהיה בהתחלה.

איך זה נראה בשיחה

הנה דוגמה לפתיחה שעובדת: "אני חייב לעדכן אותך במשהו. המועד של השלמת המסמך עבר, ולא טיפלתי בזה בזמן. זו טעות שלי. הנה מה שכבר עשיתי הבוקר, והנה מה שנעשה עד מחר."

שים לב למבנה: מה קרה, בלי הסברים ארוכים, אחריות, ואז מיד פעולה. לקוח שומע שיש מי שאוחז בהגה, גם אחרי טעות. ולעיתים קרובות האמון אחרי שיחה כזו חזק יותר מקודם.

בדיקה של עשר דקות ביום ראשון בבוקר

הרגל אחד מספיק כדי לתפוס כמעט כל פספוס לפני שהוא קורה. ביום ראשון בבוקר, לפני שהשבוע מתחיל לרוץ, עובר על כל העסקאות הפתוחות ושואל שלוש שאלות: איזה מועד מתקרב השבוע, מה חסר כדי לעמוד בו, ומי צריך לשמוע ממני לפני שהוא ישאל. זה לוקח עשר דקות. ומי שעושה את זה כל שבוע מגלה שרוב הדחיפות שלו נעלמות, כי הוא כבר מטפל בהן לפני שהן נהיות דחופות.

הסימן שהמערכת שלך עומדת בעומס

אם פספסת מועד פעם אחת, זה אירוע. אם פספסת פעמיים בחודשיים, זו לא מזל רע. זה סימן שאתה מחזיק יותר עסקאות ממה שאתה מסוגל לנהל. מתווך שמקבל עוד ועוד נכסים בלי לבדוק אם הוא עוקב אחרי הקיימים הוא כמו מי שממלא כוס שכבר עולה על גדותיה.

זו הסיבה שחלק מהעבודה היא לדעת כמה עסקאות פתוחות אתה מסוגל להחזיק בלי לאבד פרטים. אם הרשימה כבר לא נוחה לקריאה, הגיע הזמן לעצור גיוס חדש לשבוע ולהחזיר שליטה.

שורה תחתונה

מתווך שמפספס מועד חשוב בעסקה צריך מערכת ולא רק יותר זהירות. רשימת מועדים אחת לכל עסקה, תזכורות מוקדמות ושיחת עדכון קבועה עם הלקוח. ואם פספסת, מתקשרים מיד, לוקחים אחריות ומציגים תיקון. האמון שורד טעות, הוא לא שורד הסתרה.

שאלות נפוצות

מה עושים כשמתווך מפספס מועד חשוב בעסקה?

מתקשרים ללקוח מיד, אומרים מה קרה בלי תירוצים, בודקים מה הנזק בפועל ומציגים תיקון קונקרטי. אחר כך מתקנים את המערכת כדי שזה לא יחזור.

איך מונעים פספוס מועדים בעסקאות?

מנהלים רשימת מועדים אחת לכל עסקה, מעתיקים כל מועד ליומן עם תזכורת שבוע ויומיים מראש, וקובעים שיחת עדכון קבועה עם הלקוח.

האם כדאי להודות בטעות מול הלקוח?

כן. לקוח סולח לטעות שנאמרה בגלוי ומתוקנת מהר, אבל לא להסתרה. הודאה קצרה, בלי תירוצים, עם תוכנית פעולה, שומרת על האמון.

מי אחראי על המועדים בעסקה, המתווך או עורך הדין?

לגבי מועדים חוזיים, החוזה ועורך הדין קובעים. אבל המתווך אחראי על המועדים של התהליך שהוא מנהל, ועל מעקב אחרי הצדדים. אין לראות באמור ייעוץ; התייעצו עם איש מקצוע.

המשך קריאה

רוצה ליישם את זה בעסק שלך?

בליווי האישי עוברים מהעקרונות לביצוע — 50 דקות בשבוע, אחד על אחד עם אסף. מתחילים בפגישת התאמה חינם, בלי התחייבות.

לתיאום פגישת התאמה

עוד מדריכים